close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

למה אני לא מתחתן?

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
דאדר בתשעט11/03/2019

שאלה:

יש לי שאלה שממש ממש מציקה לי, למה דווקא אני לא מתחתן? למה כל החברים שלי כבר הקימו משפחה ורק אני הכי תקוע בעולם? למה לכולם יש אושר גדול, משפחה, זוגיות וילדים וטרק אני תקוע ככה? מה כבר עשיתי שאני לא ראוי לכך שאפילו הדבר הבסיסי ביותר כמו חתונה לא מגיע אלי? האם זה גלגול? האם אני כל כך רשע?

תשובה:

פעם, לפני כמה חודשים, התברר לנו שחברים קרובים עוברים משבר לא פשוט בחיים, במשך כמה חודשים. כאשר שאלנו אותם מדוע הם לא שיתפו אותנו בעניין זמן ארוך כל כך, הם השיבו לנו בתשובה שדי הממה אותנו. "לא הרגשנו בנוח לשתף אתכם", אמרה לנו האישה, "כי אצלנו יש תמיד בעיות ואצלכם הכל תמיד מושלם...". פתאום הבנתי יותר מתמיד את מאמר חז"ל של "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". כי כשאת/ה שם, עמוק בבעיה שלך, הרי שקשה לך בכלל להבין שאפשר אחרת. העולם כולו נראה אטום, חסר תקווה והבעיה שלך ממלאת אותך... כולם סביבך נראים מאושרים וחסרי דאגות ולך אין מוצא.
בעקבות זאת, ניסינו בשורות הבאות לאסוף מספר עצות שנראו לנו חשובות לכל מי שנתון בבעיה כלשהיא ובוודאי למי שמתקשה עדיין למצוא את בן/ בת זוגו לחיים.

עצה ראשונה-
אחת הבעיות הגדולות של כולנו היא ה"הצגה" שבה אנו חיים. משום מה התרגלנו לכך שמידת האושר שלנו נקבעת על פי מה שחושבים האחרים על אושרנו ולכן רבים מאיתנו עושים מאמצים אדירים לשכנע את הסביבה כמה אנחנו מאושרים, טוב לנו והכל זורם. כמעט כל זוג חברים שתפגוש ישדר לך, כמעט לא במודע, אושר מושפרץ, חיים אידיאלים והסכמות בכל דבר. ככה הזוגות הנשואים משכנעים את עצמם שהם מאושרים.
אז נתחיל מזה שצריך לדעת שאין דבר כזה! לכל זוג יש ויכוחים, אי הסכמות ו... ונסיון למצוא התאמה מושלמת, מושפרצת, כמו אצל זוגות החברים שלך נידון לכישלון. כי זה פשוט לא קורה. למעשה, האושר הגדול ביותר מושג דווקא על ידי ויתורים, שגדלים ככל שהאדם (דהיינו- את/ה) מתעלה ומתקדם. ואת זה, הרי, לא ניתן להשיג במהלך פגישה עם מישהו אחר.

עצה שניה-
יותר ויותר, ממאות ייעוצים אינטרנטים ואחרים, אני הולך ומשתכנע בחשיבות ההתאמה של ה"פרטים הקטנים" והטכניים לפני פגישות. זה נכון שבעולם המודרני משכנעים אותנו בחשיבות הרומנטיקה, ניצחון האהבה על המכשולים ואי ההתאמות ועוד... אבל הדבר טוב בקושי לשעה וחצי הממוצעת של סרט הוליוודי. בחיים, המריבות הגדולות ביותר יהיו על המקום שבו שמים את המפתחות של האוטו, וזאת עוד סיבה רצינית יחסית. לכן, בדקו את ההתאמות הטכניות, גיל, מנטליות, רמה דתית (פחות או יותר, כמובן) וכדומה... זה חשוב.

עצה שלישית
פעמים רבות, כשנדמה לך ש"כ ו ל ם" מתחתנים ורק את/ה תקוע, הרי שישנה נטיה לחפש "סיבות". איזה חטא מיוחד שחטאת, פגם באחד הגלגולים הקודמים או משהו אקזוטי דומה. וכל זאת למרות שכולנו יודעים שגם אנשים לא הכי צדיקים מתחתנים בעולם. וזה כנראה לא המדד. חיפוש של חטאים, מה אני צריך ל"תקן" (במובן המיסטי) וכדומה... לא יוביל לשום מקום. ברוב המקרים גם "מקובל גדול" זה או אחר לא בדיוק יודע מה קרה. אם כבר, אז בקש/י ברכה מגדול דור, ידען תורני או בקרו בעמוקה. עזבו את ה"מקובלים" לפתור את הבעיות של עצמם.

עצה רביעית
לפני זמן לא רב נפגשתי עם קבוצה של אנשי עסקים (בינונים כאלה) לגבי תרומות לפרוייקטים של שורש... תוך כדי הפגישה למדתי משהו חשוב ביותר על אנשים שיש להם כסף (ויחסית, הצלחה)- הם עובדים קשה. קמים מוקדם בבוקר, הולכים לישון מאוחר,מבלים ימים בכבישים ועוד. אם הדבר נכון לגבי כסף, שבו הדברים אינם תלויים בנו, הרי שהם נכונים שבעתיים לגבי עניינים שברוח ומצוות... אין מנוס ממאמצים, קשיים והתרכזות במשימה. מאמץ שצריך להתפזר גם על הצד של הפגישות, הנסיעות והבחינה של עוד ועוד אפשרויות וגם על הצד של התפילה והמאמץ הרוחני.
תשובות נוספות בנושא-
האם יש ענין לקרוא סיפורי חסידים
את "סיפורי חסידים" של הרב זווין קראתי כבר מאות פעמים. זהו הספר שלי ל"מעברים", כלומר- לזמנים שבהם אני צריך לעבור בראש מעיסוק ארצי מידי (כסף, תרומות, טפסים ממשלתיים וכדומה) ללימוד תורה, מעבר שהוא לא תמיד קל ועיתים קרובות מצריך מאמץ רוחני מרוכז. לשונו המיוחדת של הרב זווין בסיפורים, ההצמדה של הסיפורים לנושא ברור, פסוקים או חג מתקרב והעיסוק בדמותם של גדולי עולם נותנים בכל פעם מחדש טעם אחר לקריאה ב"סיפורי חסידים". לעיתים זו ההתפעלות מדמות מיוחדת, לעיתים זה סיפור מיוחד שקשור לאירוע קרוב ותמיד זו הלשון המיוחדת והניבים המיוחדים שהרב זווין טבע בעולם הספרות הדתית. בכלל, סיפורים על גדולי עולם ורבנים הם כלי עצום להתחברות לעולמות רוחניים יותר... ישנה אפילו עדות על הרב יעקב אבוחצירא שחלק גדול מהמניע שלו להגיע למדרגות רוחניות מרחיקות לכת היה קריאת סיפורים על גדולי עולם שהשפעתם על נפשו היתה גדולה. הלוואי עלינו... אולם על גבי הערך הרוחני הרי שלקריאה בסיפורי חסידים יש גם ערך ספרותי גבוה- הסיפורים מצליחים להיות מרתקים, חביבים וכתובים בלשון יפהפיה. מבחינתי, גם העובדה שמדובר על אוסף סיפורים קצרים ולא על רומן מתמשך היא יתרון גדול, ניתן לקרוא כמה עמודים, להיכנס לאווירה רוחנית ולהמשיך הלאה.
האם צריך לספר על העבר המיני
טוב, זו שאלה קשה שעולה מידי פעם.

לעניות דעתי חובה לספר. לא העניין של ההתנסות המינית הוא דבר שיש לו משמעות רבה בציבור שלנו ויש לו חשיבות בעיני כל אחת שמתחתנת. אני יודע באופן אישי שלא מעט פעמים פנו אלי נשים לפני חתונה עם חוזר בתשובה שחששו מזה יותר מכל. כך שבהסתרת המידע הזה יכול להיות מקח טעות לא פשוט מבחינת האשה. (לאו דווקא מקח טעות הלכתי שמבטל את החתונה, אלא משהו נפשי רגשי).

לכן, חשוב למצוא את הצורה הנכונה לספר את זה.

מצד שני, לא חייבים לרדת ליותר מידי פרטים או לגלות את הפרטים העמוקים, כי זה יכול לדחות מאוד מישהי ששמרה על טהרתה.

אז לספר, בעדינות, ומתוך הבעת חרטה, ואם היא שואלת עוד לגלות מעט יותר פרטים. כך נראה לי.
בתולין
טוב, זו שאלה מעט מורכבת. ויש בגמרא לא מעט דיונים בנושא. ההנחה הבסיסית היא שחתן רוצה וצריך לדעת האם אשתו בתולה או לא. השאלה היא האם מצב כמו שאת מתארת נקרא "לא בתולה".

הגמרא מביאה מצב של "מוכת עץ", שהוא מצב שבו אשה איבדה את הבתולין, אולם לא עם גבר, אלא עם מצב פיזי (נפילה, מכה וכדומה), ולכאורה המצב שאת מתארת הוא לא דומה גם לזה, כי הרי כן נגע בך גבר, אלא שלא קיימתם יחסים.

מהצד המעשי- אני לא חושב שאיבדת את הבתולין. אצבע בדרך כלל אינה מספיקה (אלא אם כן מדובר על הרבה "התעבקות" ועל הרבה פעמים), ואני מניח שבמצב כזה היה יורד דם וכן היה לך כאב.

כך שההנחה שלי היא שאת עדיין בתולה מבחינה פיזית. השאלה היא האם מבחינה "רוחנית" מגע כמו שקיימת הוא מצב של איבוד בתולין, כי בכל זאת גבר זר נגע בך בצורה אינטימית. 

יש בכך דעות שונות... החל מהגמרא וכלה בפוסקים.

אני חושב שאת כן צריכה לשתף את החתן לעתיד, בעז"ה, בעצם העניין, אולם בלי לרדת לפרטים. הוא צריך לדעת שפעם לא שמרת נגיעה, ושהגעת עם מישהו למצב אינטימי, אולם תחסכי ממנו את הפרטים השונים. "היה לנו מגע מאוד אינטימי" אמור להספיק. שוב, אם היית בוודאות מאבדת את הבתולין, היה צורך לספר, אולם מכיוון שאני מניח שלא היה אובדן בתולים, אז אין טעם לשתף בפרטים העמוקים של המקרה. אולם מצד שני חשוב שהוא ידע שהיה קשר כזה...

ההנחה היא שאין כאן עניין הלכתי של מקח טעות (חתן שחושב שאשתו בתולה והיא לא), אלא עניין רוחני, שהוא צריך לדעת שהיה מצב כזה פעם.

אם את בטוחה שהבתולין ירדו (כי היה דם, כאב, או התעסקות מרובה מאוד), אז צריך לחשוב מחדש...

בכל מקרה, לצערנו בדור הזה יש הרבה מאוד מצבים של חוסר צניעות ואני בטוח שתתגברו על זה ותמשיכו לחיי אישות מצויינים.
קבלה על תנאי
שלום אריה, ראיתי את האתר וניסיתי להבין על מה בדיוק מדובר. אני חייב לומר שלא ממש הבנתי. אני סבור שאניפחות האדם לשאול אותו את השאלה. ההסתייגות שלי מדברים כאלו ומ"שיטות רוחניות" מבוססות קבלה היא רבה. אני לא ממש מאמין שזה עובד ולכן אני מתקשה לענות על שאלה כזו באובייקטיביות. או לחקור לעומק על מה מדובר... 
בשטחיות- אני סבור שזה בעייתי. יש כאן סמיכה על כח עליון שהוא לא אלוקות וזו בעיה. אבל כפי שאמרתי, אני מסוייג מאוד מדברים כאלו ולכן אני לא בטוח שאני האדם לשאול.
נשיקה לפני...
כן, ודאי שזה אסור. כל קריבה לעריות אסורה על פי התורה גם לפני. על פי הרמב"ם זו אפילו עבירה דאורייתא (כי האשה נידה, שהרי היא לא טובלת לפני החתונה), ולפי אחרים זו עבירה מדברנן, אבל בכלמקרה- על פי היהדות כל קירבה למישהי/ מישהו /הוא לא בן הזוג לפני החתונה היא אסורה.
השואה
טוב, כפי שאת בטח יודעת, זו שאלה קשה, שלמעשה אין עליה תשובה. לפחות לא תשובה מליאה. זו השאלה הכי קשה של דורנו, ללא ספק. אם כי גרסאות של השאלה הזו היו קשות בכל הדורות. העניין של הרע בעולם, או הרע מול הטוב תמיד הציקה ותמיד תציק לאנשים. אם כי ללא ספק השואה היא סוג של שיא מטורף וחמור של העניין הזה.

האמת היא שאנחנו לא יכולים להבין את השואה, אני לא חושב שמישהו טוען שהוא יכול. מלבד לומר שמדובר על אירוע שהוא בקנה מידה שגדול עלינו. יותר גדול מהכל, מכל היכולות שלנו להכיל. 

יתכן והשואה צריכה גם לגרום לנו להגדיר מחדש את המושגים של טוב ורע, והקב"ה טוב וכדומה... אולם זה נכון גם לגבי האנושות... העובדה שהאנושות הגיעה לשואה היא הוכחה שכל המושגים שלנו מוגבלים, שיש לנו חוסר יכולת להכיל. אז בהחלט אפשר לומר שכשאנחנו אומרים שהקב"ה הוא טוב אנחנו מתכוונים "טוב" במובן של שלנו, מנקודת מבט שלנו, אולם הטוב האלוקי הוא ככל הנראה הרבה מעבר לזה ורחוק מהבנתנו. כמו הרע בעולם...

מה שאני רוצה לומר זה שהשואה מציבה עניין שהוא רחוק מהבנה אנושית בקנה מידה כזה- שהיא רק מבהירה כמה זה לא הגיוני להבין את האלוקות, את הטוב ואת הרע שיש בעולם.

אז מכאן ש"הכל טוב" הוא כנראה מושג שצריך הרבה שכלול, ולעיתים האלוקים יכול לעשות דברים שהם לגמרי ולחלוטין לא בקנה המידה של תפיסה אנושית.